יליד 1940, חי ועובד בניו־יורק.
הנושאים שבהם עוסקת עבודתו של יהושע נוישטיין זה שנים רבות הם מחיקה והחלפה, וכן ביקורת המוסדות. עם עבודותיו הידועות נמנות הפעולה הספציפית־לאתר פרויקט נהר ירושלים, 1971 (שיתוף פעולה עם ז׳ראר מרקס וז׳ורז׳ט בלייה); מיצבי ערימות השחת עם צלילי הליקופטרים; המיצב נעליים (עם מרקס ובלייה); עבודות קרעי נייר גדולות; עבודות נייר העתקה; וסדרת ערי אפר בשנות התשעים, שכללה מפות תבליט של ערים העשויות אפר דחוס, בגודל אולם, שהצופים הלכו בתוכן.
ב־1977 הוזמן נוישטיין לדוקומנטה 6 בקאסל — ואז סולק מהתערוכה — עם המופע שלו שטח חיוני, שבו תיעד כלב המסמן טריטוריה לאורך הגבול בין מזרח ומערב גרמניה. ב־1995 יצר את הספרייה הערפדית בביתן הישראלי בביאנלה של ונציה, בתערוכה שאצר גדעון עפרת. ב־2012 הוצגה תערוכה רטרוספקטיבית גדולה של עבודותיו, ״כלומר רישום״, במוזיאון ישראל, ירושלים (אוצרת: מאירה פרי־להמן). 
נוישטיין קיבל את פרס סנדברג ב־1974 ומענק גוגנהיים ב־1988. עבודתו נמצאת באוספים של מוזיאון המטרופוליטן, המוזיאון לאמנות מודרנית, מוזיאון וויטני וספריית מורגן, ניו־יורק; מוזיאון ברוקלין; מוזיאון גוגנהיים; מרכז פיסול נאשר, דאלאס, טקסס; מוזיאון סטדליק, אמסטרדם; מוזיאון ישראל, ירושלים; ומוזיאון תל אביב לאמנות.

‮—‬ שירים: אבות ישורון

​